ברכת החודש – מתוך תפילת השבת בביצועו של החזן דוד אולמן

מהו נוסח? / מאת המנצח והמוסיקולוג אלי יפה

 

אבקש להציע לכך שני פרושים:

1.נוסח הוא סגנון. יש סגנון ספרד ויש סגנון אשכנז,יש סגנון ראש השנה ויש סגנון סוכות. סגנון המיועד למועד מסוים או לאירוע מסוים. לא הרי סגנון מעריב של ליל שבת כמו זה של ליל יום טוב, או של חול. כמו במוסיקה הקלסית להבדיל, יש סגנון בארוק, קלאסי רומנטי וכו' שגם בתוכו יש חלוקה פנימית הקשורים למלחינים המובילים.

2.אני מבקש להציע ש"נוסח התפילה" מנקודה מוזיקלית, הנם טעמי המקרא של הסידור (או המחזור) כאמור לעיל, סגנון האמירה של ערבית ליל שבת שונה במהותו מסגנון האמירה של מעריב בליל ראש השנה.

לא זאת אף זאת, מבקש אני להציע לחזנים, הניגשים אל פרק חזנות כמו "השכיבינו" בתפילת מעריב ליל שבת או בליל ראש השנה. האם תהא זו אותה גישה? האם אמירה של "השכיבינו" בליל שבת צריכה או יכולה להיות זהה לזה שבליל ראשה השנה?

הנוסח, איננו רק הבדל בסולמות (או לייתר דיוק מודוסים) ואפילו לא רק בנושאים מוזיקליים. לא פחות חשוב מכך, גישה ואופי.

לא הרי האופי של נוסח תפילת מעריב מול האופי המלכותי של תפילת ליל ראש השנה. איך למדנו? חסידים קוראים לליל ראש השנה "ליל הכתרה".

לנוסח יש גם מטרות פרשניות בדיוק כמו לטעמי המקרא. אנו ניווכח שהנוסח איננו סדרת "מנגינות יפות" גרידא אלא בעלי כוונות ופרשנות עמוקים שבגללם יש בהן כה הרבה רגש.

להבדלים בין הנוסחאות במועדים השונים יש גם מגמות ביצוע שונות. בעולם החזנות ישנו מושג של "אמירה" אידישאית מפורסמת: "דער חזן איז א זוגער",הוא אינו שר אלא אומר, ואכן, לא הרי סגנון האמירה- הנוסח של חזרת הש"ץ בשבת

כמו זה של הימים הנוראים.

 

הנוסח מתחלק אם כן לכמה יחידות:

  • תפילות השבת
  • תפילות שלוש רגלים
  • תפילות הימים הנוראים (כולל סליחות ראשונות)

 

בין נוסחאות שלכאורה אינן קשורות זו בזו יש קשר ובבחינה מעמיקה הן מהוות נדבך צרוף.

 

הנוסח מבוסס על סדרת סולמות הידועות כמודוסים. אידלסון במחקריו כינה אותם "שטייגרים" ודורשי רשומות כינו אותם בשמות

כמו "ה' מלך" "אהבה רבה" "מי שברך".

נוסח התפילה מבוסס על 5 מודוסים.

א.הסולם המג'ורי: על המודוס הזה מבוססים כל רוב הקטעים הקשורים במלכותו של הקב"ה כמו: "אין כמוך…. מלכותך מלכות כל עולמים", תפילת ערבית ליל ראש השנה (חסידים קוראים לליל זה "ליל הכתרה") כמו גם סדר "מלכויות" בתפילת המוספין של ראש השנה ועוד.

ב.הסולם המינורי (הטבעי): מודוס זה מהווה לא אחת "מודוס יוצא" קרי יוצא מהמודוס הפריגיש עליו נרחיב את הדיבור.

בניתוח תפילות הימים הנוראים, המודוס הזה הוא בסיס ל"מידת הרחמים בתפילה".

ניווכח בין בקטעים כמו "הנני", "כי כשמך", "ברכת החודש" ועוד רוב הקטעים הבנויים על סולם זה מתחילים בפריגיש המוביל אליו, וכפי שניווכח, הסולם המינורי בנוי על הצליל הרביעי של המודוס הפריגיש.

ג.מודוס פריגיש: מודוס זה מכונה בפי אידלסון ואחרים "אהבה רבה" זאת בשל הנוסח בו נאמרת תפילה זו בשבתות ושלוש רגלים.מודוס הפריגיש היסודי מתאפיין במרווח הסקונדה המוגדלת בין הצליל השני לשלישי וכן היות הצליל השישי במרווח סקסטה קטנה מהצליל הראשון. למודוס זה ישנה גם ,הרחבה דו צדדית.

הצליל השביעי מוגבה כלפי מעלה. אוז אז נראה בהמשך את הקשר בינו לבין הדורי הסלבי או "הדורי אוקראיני" המתחיל מהצליל לה במקרה דנן.

ד.דורי אוקראיני עם רביעית מוגבהת: המודוס "דורי אוקראיני" או סלבי" הוא מה שמכונה "מי שברך" – תפילה הנאמרת לאחר קריאת התורה בשבת. זהו מודוס מינורי, שבו הצליל הרביעי והשישי מוגבהים בחצי טון. בתפילות הימים הנוראים, נתייחס אליו כמודוס המבטא את מידת הדין. המודוס הזה מקבל ביטוי ביצירות כמו "ונתנה, תוקף קדושת היום", "היה עם פפיות", "זכרונות" ונוסחו של יום בראש השנה.

המודוס בעל הצבע המג'ורי היותר נפוץ בנוסח החזני הוא "מיקסולידיש" הידוע בכינויו" ה' מלך".

ה.מודוס מיקסולידיש: ההבדל בין הסולם המג'ורי והמודוס המיקסולידש הוא בבסיסו הצליל ה-7 המונמך. מודוס זה עומד בבסיס "קבלת שבת" ברכת "אבות" ו"שופרות" של מוסף של ראש השנה.

בתפילת מוספין של ר"ה, ישנם הבדלים מוסיקליים בן מלכויות המושר בסולם מג'ורי קלאסי מול השופרות המושר במודוס מיקסולידיש ומאחרי ההבדל לכאורה זעיר זה של הצליל השביעי מסתתרים הבדלי אופי של אמירה חזנית.

אחד מיסודות החשובים של המודוסים ה-"השטייגריסטים, המובהקים קרי: דורי אקראיני (סלבי) מיקסולידיש ופריגיש הנם המוטיבים הפותחים.המיוחד שבכל המוטיבים האלה הוא השייך למודוס הפריגיש.

ראו גם:

תהילים פרק קכ
עזרא ברנע
כתר
ר' מימון מני הכהן ור' שמעון אילוז
שובה למעונך
ר' מימון מני הכהן ור' שמעון אילוז